בעבר נהגו לומר "אל תתעצבן, שלא יהיה לך אולקוס". היום ברור מעבר לכל ספק שאולקוס, כלומר כיבים בקיבה, לא נגרמים בגלל מצב נפשי אלא על ידי פעילות חיידק בשם הליקובקטור פילורי (Helicobacter pylori). החיידק הזה התגלה התגלה לראשונה באוסטרליה בשנות ה–80 של המאה הקודמת, על ידי שני רופאים ולרגע היה נדמה שהנה, נמצא האשם בכל בעיות הקיבה שיש.
להליקובקטור פילורי יש תכונות יחודיות שמאפשרות לו לשרוד בתנאי הקיבה, ובניגוד לחיידקים אחרים, הוא מצליח להתגבר על חמיצותם של מיצי העיכול. הוא נצמד לרירית המצפה את הקיבה, ובכך גורם לתגובה דלקתית ולהרס של תאי הרירית. למעשה החיידק יוצר מעין פצע בקיבה – זהו האולקוס המפורסם, שנקראת בשפה הרפואית כיב קיבה.
אלא שבכך לא מסתיים הנזק שהחיידק יוצר: כיום ברור שהליקובקטר פילורי הוא גורם סיכון לסרטן קיבה. בשנות ה-90 הכריז ארגון הבריאות העולמי שהליקובקטור הוא קרצינוגן – מחולל סרטן, אבל דורשים תנאים מסוימים כדי שהחיידק יגרום למחלה סרטנית בקיבה.
השפעת הליקובקטור פילורי על היווצרות מחלה סרטנית בקיבה הוא תהליך שיכול להימשך עשרות שנים ויכול להיות מושפעה מגנטיקה תנאים סביבתיים, כמו עישון, שתיית אלכוהול, מזון עשיר בניטריטים ובמלח ועוד.
ישנן מספר בדיקות שמאפשרות לזהות את נוכחותו של החיידק בקיבה (ראו בהמשך). החדשות הטובות הן שטיפול להכחדת החיידק נחשב יעיל מאוד, מונע היווצרות כיבים ומפחית את הסיכון וההופעה של סרטן הקיבה.
כיצד בודקים אם החיידק נמצא בקיבה?
ישנן מספר בדיקות מקובלות:
- תבחין נשיפה. מאחר שהליקובקטור פילורי מייצר דו תחמוצת הפחמן, מודדים את כמות דו תחמוצת הפחמן שיש באוויר שננשף לתוך כלי הבדיקה.
- בדיקות דם, לאיתור נוגדנים לחיידק.
- בדיקת גסטרוסקופיה, במהלכה מוחדר סיב אופטי לקיבה דרך הפה ונלקחת דגימה מרירית הקיבה.
- בדיקת צואה לגילוי אנטיגן של החיידק.
למי מומלץ להיבדק?
- אנשים שיש להם קרוב משפחה, מדרגה ראשונה, שחלה בסרטן
- אנשים שאובחנו עם כיב בתריסריון או בכיב קיבה אך לא עברו בדיקה לנוכחות הליקובקטור פילורי
- אנשים שסובלים מצרבץ ונוטלים תרופות ותכשירים המדכאים את חומציות הקיבה
- ועוד
להמשך קריאה על סרטן הקיבה ועל טיפול בסרטן הקיבה